לדלג לתוכן

הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות או "ועדת זקן" (על שם ראש הוועדה, המפקח על הבנקים, דודו זקן) הוקם בדצמבר 2011 בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג שקבעה כי מערכת הבנקאות ריכוזית מה שמביא לעלויות עודפות של 8 מיליארד ש"ח בשנה.[1]

ביולי 2012 הגיש הצוות את מסקנות הביניים שלו שכללו צעדים להגדלת מספר השחקנים בשוק על ידי עידוד הקמת בנק אינטרנטי, אגודת אשראי וכניסת בנקים בינלאומיים, צמצום פערי הידע של הצרכנים, הקלה על מעבר בין הבנקים, פיקוח מחירים על חלק מהעמלות ופישוט המבנה שלהן.

במרץ 2013 הגיש הצוות את המסקנות הסופיות שכללו את כל המלצות דו"ח הביניים וגם המלצות ליצור מנגנון להקצאת אשראי ממקורות פנסיוניים לטובת משקי הבית, הקלה על מעבר מבנק לבנק והוזלת ניהול חשבון לעסקים קטנים.[2]

פעולת הוועדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידי הוועדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתב המינוי של הוועדה שהגישו לה שר האוצר יובל שטייניץ ונגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, הוגדר כי תפקידה לבחון ולהמליץ על אמצעים ומהלכים שונים להגברת התחרותיות בשוק הבנקאות הישראלי דרך פישוט המוצר הבנקאי, הגברת כוח המיקוח של הלקוחות ושיפור ושכלול נתוני האשראי של משקי הבית והעסקים הקטנים.

הרכב הוועדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה מורכבת מעובדי מדינה במשרדים וברשויות השונות:

עבודת הוועדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עבודתו סקר הצוות את ההיבטים התחרותיים במערכת הבנקאות בישראל דרך שיחות עם גורמים שונים במגזר הפיננסי, סקירת ספרות רלוונטית, עבודות אמפיריות בתחום ונתונים מתוך הדו"חות הכספיים של הבנקים.

בצד אלה סקר הצוות את ההתפתחויות בשוק האשראי הישראלי בעשור האחרון.

ממצאי הדו"ח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדו"ח עולה כי מערכת הבנקאות הישראלית מתאפיינת בריכוזיות גבוהה וביעילות תפעולית נמוכה מה שבא לידי ביטוי ברווחיות שאיננה חורגת מהמקובל בעולם למרות מחירי השירותים הגבוהים. מבחינה של השינויים בעשור האחרון עלה כי הקטנת תפקידה של הממשלה כלווה מרכזי במשק הביאה להסטה של הון פרטי מאיגרות חוב ממשלתיות למגזר הפרטי. נוצר והתרחב שוק לאיגרות חוב קונצרניות שאפשר לחברות גדולות נגישות לאשראי שאינו בנקאי. רפורמת בכר ופנסיית החובה הגדילו מאוד את היצע האשראי החוץ בנקאי. תהליך זה הביא לתחרות גדולה יותר בשוק האשראי ללווים גדולים.

לעומת זאת, בתחום האשראי הקמעונאי, אשראי למשקי בית ואשראי לעסקים קטנים, המערכת הבנקאית שומרת על בלעדיות ומפעילה "כוח שוק" רב בשוק זה.

לשיפור המצב המוצג כאן בחנה הוועדה מספר כלים רגולטורים ביניהם שינויים מבניים בשוק, הסרת חסמים לתחרות וצעדים נקודתיים של פיקוח מחירים והגברת האכיפה.

המלצות ביניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדלת מספר השחקנים בתוך ומחוץ למערכת הבנקאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • גופים מוסדיים – יצירת ערוצים בהם יממן החיסכון הפנסיוני של הציבור אשראי קמעונאי למשקי הבית ולעסקים הקטנים.
  • הקמת בנק אינטרנטי שיהווה חלופה תחרותית לתאגידים הבנקאיים הקיימים.
  • הקמת אגודת אשראי – גוף שמתאפיין במבנה עלויות מצומצם וכך מעניק שירותים בתנאים טובים יחסית. בדו"ח מצוין כי "הואיל שהצוות רואה ביוזמה להקמת אגודת אשראי יוזמה חברתית ברוכה שעשויה לתרום לתחרות במערכת הבנקאית, ילווה הפיקוח על הבנקים יזמים שיפנו אליו בעניין זה, הן בבחינת התאמת הרגולציה עבור גוף זה והן בהדרכה מתאימה".[3]

בנקאות אינטרנטית כמנוף לתחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה רואה בהרחבת היקף הבנקאות האינטרנטית פוטנציאל לשיפור נגישות המידע ללקוחות והקטנת חסמי הכניסה לשחקנים נוספים. בשל כך ממליצה הוועדה

  • לאפשר פתיחת חשבונות בנק באמצעות האינטרנט
  • הקלה על תהליך פתיחה וסגירה של חשבון עובר ושב
  • פרסום שיעורי ריבית בפועל והגברת הנגישות לאתרי מידע לצורכי השוואה

מידע בידי הלקוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלצה ליצירת פורמט אחיד לדיווח תקופתי על כלל הנכסים, ההתחייבויות והתנאים שהלקוח זוכה להם בבנק. לדברי הוועדה פורמט כזה יקל על התחרות ויקל על הלקוחות להתמקח על התנאים להם הם זוכים.

שכלול המידע אודות הלווים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הרחבת המידע הקיים בלשכות אשראי
  • העברת מידע ללשכות אשראי לצורך גיבוש מודל סטטיסטי לדירוג אשראי
  • העברת מידע על לקוחות לפי דרישתם
  • העברת מידע בנקאי על הלקוח ללקוח עצמו שיאפשר לו לקבל תנאים ממלווים אחרים על בסיס נתונים אלה.

הסדרת היבטים בשוק האשראי החוץ בנקאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיקון תקרת האשראי והחלתה גם על הבנקים

הגברת התחרות על משקי הבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קביעת שיעור מופחת לעמלות על מק"מ וקרנות כספיות

פיקוח על עמלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ביטול העמלה עבור כרטיס מידע ועבור כרטיס משיכת מזומן
  • להכניס לפיקוח את העמלה בגין שירות משלוח הודעות ללקוח
  • לבטל ולצמצם מספר עמלות נוספות

פעילות לקוחות הבנקים בניירות ערך

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הגברת השקיפות בעמלות ניירות ערך ותמחור מחדש של השירותים
  • הקלת המעבר בין המערכת החוץ בנקאית למערכת הבנקאית

מגזר העסקים הקטנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הפחתת עמלות לעסקים קטנים
  • הקלת התהליך לפרעון מוקדם של אשראי עסקי
  • שינוי הגדרות העסקים לצרכים סטטיסטיים ואיסוף נתונים לצרכים סטטיסטיים

שמירת הטבות והנחות באשראי ובפיקדונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהלוואות או פיקדונות בהם מציע הבנק הטבה או הנחה לעומת הריבית התעריפית, תהיה ההטבה לכל תקופת הפיקדון או ההלוואה.

קידום יוזמות קיימות שעשויות לתרום לתחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • איגו"ח תיקי האשראי
  • שינוי חוק המשכון

מימוש המלצות הוועדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך מימוש ההמלצות ציינה הוועדה כי יש לנקוט במספר צעדים.

  • תיקון הוראות ניהול בנקאי תקין והוראות הדיווח של המפקח על הבנקים
  • תיקון החקיקה, הכללים והצווים הרלוונטיים.
  • תיקון חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]